815255-54

על פי חוק מרשם האוכלוסין ובהתאם להנחיות משרד הפנים, יירשם שם האב עד הגיע הילד לגיל 3 שנים ולפי הודעה מטעם הוריו, אך אם זו לא בוצעה עד גיל 3 יתבצע הרישום עקב פסיקה של בית דין או בית משפט. פסיקה זו ניתנת על פי רוב בעקבות פנייה של גבר או אישה להוכחת אבהותו של הגבר, במטרה לחייבו לשלם מזונות לילדו ולשאת באחריות הכרוכה באבהותו, וכן על מנת לממש את זכותו לשמור על קשר עם הילד מכוח הסדרי ראיה. כלומר, להוכחת אבהותו של אדם יהיו השלכות רבות ומעמיקות על חייו, ולכן במקרים אלו חשוב מאוד לפנות אל עורך דין המתמחה בדיני משפחה. יש לציין כי בתביעות אלו נטל ההוכחה מוטל על התובע, וכי הראיה החותכת ביותר העומדת לרשותו הינה בדיקת רקמות.

מעמדה המשפטי של בדיקת רקמות

בדיקה גנטית להוכחת אבהות מתבצעת כיום ב-5 מעבדות בישראל, ובמהלכה מושווה ה – DNA של האב לזה של הילד בו מדובר. בדיקות אלו הנערכות מתוקף חוק המידע הגנטי ניחנות ברמת דיוק של 99%, ונחשבות כהוכחה מכרעת לאבהות בעיני בית המשפט. יחד עם זאת, חשוב לציין כי רק בדיקות אשר נערכו בישראל עקב צו מטעם בית המשפט מוכרות לצורך התביעה, כך שכל בדיקה אחרת אשר נעשתה בחו"ל או באופן עצמאי לא תוכר כראיה.

באילו מקרים נערכת בדיקת אבהות

קיימים מספר מקרים בהם עשוי בית המשפט להורות על ביצוע בדיקת אבהות. לדוגמא, כאשר גבר טוען כי הינו אביו של ילד וממציא ראיות משכנעות לכך, או להיפך – כאשר הוא טוען שהילד אינו שלו. כמו כן, כאשר אישה נשואה או לא נשואה מעוניינת כי אבי הילד ישא בחובותיו וישלם דמי מזונות עשויה להתבצע בדיקת אבהות. מעבר לכך, קיימים עוד מספר מקרים כגון פונדקאות, זוגות מעורבים, הוכחת קשר בין אחים, הוכחת קשר לדת היהודית, וידועים בציבור. יש לציין כי במצבים מסוימים עשוי בית המשפט לדחות את הבקשה לבדיקת אבהות, וזאת לאור נסיבות וראיות שונות הובאו בפניו. לכן, במצבים אלו חשוב מאוד להסתייע בייעוץ מקצועי מטעם עורך דין המתמחה בתחום.